לבנון נמצאת בימים אלה בשלב הרה גורל לגבי עתידה כמדינה חופשית ודמוקרטית. ב-7 ביוני ייערכו הבחירות לפרלמנט בלבנון והשאלה המטרידה את אזרחיה, כמו גם את מדינות ערב והמערב, היא אם ארגון חזבאללה והמפלגות התומכות בו יזכו ברוב ויקימו את הממשלה הבאה. אם כך יקרה, לבנון תקושר אורגנית למחנה הרדיקלי בהובלת איראן ותשוב לחסותה של סוריה.
מצבה הנוכחי של לבנון עגום. הצלחת החזבאללה להשיג זכות וטו על החלטות הממשלה בעקבות לחצים פוליטיים וצבאיים (השתלטות לוחמיו על מערב ביירות בחודש מאי שעבר) מגבילה את עצמאותה של לבנון. הממשלה משותקת, ואין שום אפשרות לקדם רפורמות פוליטיות או כלכליות. הדיאלוג הלאומי, שביקש לטפל בסוגיית החזבאללה, הופסק וכל המאמצים מופנים כעת לבחירות.
חזבאללה מקדיש את כל מרצו וכספו לקראת הבחירות. כוחו חזק בדרום לבנון ואין מתחרה ל-11 מועמדיו באזור זה. עיקר המאמצים מוקדשים לסיוע לבני בריתו, מפלגת אמל השיעית בראשות נבי ברי, ולמפלגת הזרם החופשי של הגנרל הנוצרי, מישל עאון. בהתאם לדיווחים, מתחת לפני השטח מתנהלת מלחמה שקטה של לחצים פוליטיים במטרה לשכנע מועמדים עצמאיים להצטרף לתומכי חזבאללה, או להסתלק מן המרוץ. אמין ג'ומייל, נשיא לבנון לשעבר, אמר כי אם חזבאללה ינצח בבחירות, הוא יקבל את רצון העם. סעד אלחרירי, ראש הקואליציה, הבהיר לעומתו כי ניצחון חזבאללה יסכן את לבנון. גם ארה"ב נתנה ללבנונים להבין שבמקרה של ניצחון של החזבאללה, הסיוע האמריקאי ללבנון יופסק.
הפרלמנט הלבנוני מונה 128 חברים. לקואליציה יש כיום 70 צירים והאופוזיציה, המורכבת מחזבאללה ותומכיו, מחזיקה ב- 58 צירים. מספיק ששבעה צירים ישנו את דעתם כדי שחזבאללה ותומכיו יזכו ברוב שיאפשר להם להקים ממשלה.
על רקע זה ניתן להבין את השקט השורר בגבול עם ישראל ומיעוט ההתבטאויות הלוחמניות מצד חסן נסראללה, שאינו רוצה להפחיד את הלבנונים ומקווה שישכחו את הנזק שנגרם בעקבות המלחמה עם ישראל. נסראללה אפילו אינו מקיים אספות בחירות פומביות ונציגיו מסתפקים בהתכנסויות מצומצמות.
אלא שהמציאות הפוליטית מעמידה את לבנון ואת חזבאללה במבחנים קשים דווקא בתקופה רגישה זו. גילוי תא הטרור של חזבאללה במצרים הבהיר מחדש ללבנונים כי חזבאללה אינו מתכוון - אם יקים את הממשלה החדשה - להקדיש את מאמציו לקידום הכלכלה והרווחה בארצו, אלא להמשיך ולשרת את איראן. מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, יצא בסוף השבוע ללבנון בניסיון להביא לסגירת הפרשה, אך ספק אם יצליח. מצרים הבהירה כי מדובר בפגיעה בביטחונה והנושא הועבר לטיפול משפטי. דובר אף על אפשרות של העמדת נסראללה לדין והסגרתו של הנאשם מספר אחד, חבר החזבאללה מחמד קבלאן, שהצליח להתחמק ממעצר ונמצא כנראה בלבנון. אם אכן יוגשו כתבי אישום לפני הבחירות, תהיה זו פגיעה קשה בחזבאללה, העשויה להשליך על תוצאות הבחירות.
סוגיה חמורה נוספת שמטרידה את חזבאללה היא פעילותו של בית הדין הבינלאומי לחקירת רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אלחרירי. בימים אלה עומד התובע הכללי להחליט אם לבקש את הסגרתם של ארבעה גנרלים, ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין של לבנון, שנעצרו ב- 2005 בחשד למעורבותם ברצח. גנרלים אלה קשורים להתנקשויות הרבות שאירעו בלבנון בשנים האחרונות נגד אישים אנטי-סוריים. ההחלטה אמורה להתפרסם השבוע והיא תתן אינדיקציה לגבי רצונו ויכולתו של בית הדין לפעול ללא משוא פנים, למצוא את האשמים ולהענישם. אם אכן יוחלט להסגיר את הארבעה, יתכן מאד שסוריה וחזבאללה ינסו לטרפד את המהלך תוך הפעלת אלימות.
מצבה הנוכחי של לבנון עגום. הצלחת החזבאללה להשיג זכות וטו על החלטות הממשלה בעקבות לחצים פוליטיים וצבאיים (השתלטות לוחמיו על מערב ביירות בחודש מאי שעבר) מגבילה את עצמאותה של לבנון. הממשלה משותקת, ואין שום אפשרות לקדם רפורמות פוליטיות או כלכליות. הדיאלוג הלאומי, שביקש לטפל בסוגיית החזבאללה, הופסק וכל המאמצים מופנים כעת לבחירות.
חזבאללה מקדיש את כל מרצו וכספו לקראת הבחירות. כוחו חזק בדרום לבנון ואין מתחרה ל-11 מועמדיו באזור זה. עיקר המאמצים מוקדשים לסיוע לבני בריתו, מפלגת אמל השיעית בראשות נבי ברי, ולמפלגת הזרם החופשי של הגנרל הנוצרי, מישל עאון. בהתאם לדיווחים, מתחת לפני השטח מתנהלת מלחמה שקטה של לחצים פוליטיים במטרה לשכנע מועמדים עצמאיים להצטרף לתומכי חזבאללה, או להסתלק מן המרוץ. אמין ג'ומייל, נשיא לבנון לשעבר, אמר כי אם חזבאללה ינצח בבחירות, הוא יקבל את רצון העם. סעד אלחרירי, ראש הקואליציה, הבהיר לעומתו כי ניצחון חזבאללה יסכן את לבנון. גם ארה"ב נתנה ללבנונים להבין שבמקרה של ניצחון של החזבאללה, הסיוע האמריקאי ללבנון יופסק.
הפרלמנט הלבנוני מונה 128 חברים. לקואליציה יש כיום 70 צירים והאופוזיציה, המורכבת מחזבאללה ותומכיו, מחזיקה ב- 58 צירים. מספיק ששבעה צירים ישנו את דעתם כדי שחזבאללה ותומכיו יזכו ברוב שיאפשר להם להקים ממשלה.
על רקע זה ניתן להבין את השקט השורר בגבול עם ישראל ומיעוט ההתבטאויות הלוחמניות מצד חסן נסראללה, שאינו רוצה להפחיד את הלבנונים ומקווה שישכחו את הנזק שנגרם בעקבות המלחמה עם ישראל. נסראללה אפילו אינו מקיים אספות בחירות פומביות ונציגיו מסתפקים בהתכנסויות מצומצמות.
אלא שהמציאות הפוליטית מעמידה את לבנון ואת חזבאללה במבחנים קשים דווקא בתקופה רגישה זו. גילוי תא הטרור של חזבאללה במצרים הבהיר מחדש ללבנונים כי חזבאללה אינו מתכוון - אם יקים את הממשלה החדשה - להקדיש את מאמציו לקידום הכלכלה והרווחה בארצו, אלא להמשיך ולשרת את איראן. מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, יצא בסוף השבוע ללבנון בניסיון להביא לסגירת הפרשה, אך ספק אם יצליח. מצרים הבהירה כי מדובר בפגיעה בביטחונה והנושא הועבר לטיפול משפטי. דובר אף על אפשרות של העמדת נסראללה לדין והסגרתו של הנאשם מספר אחד, חבר החזבאללה מחמד קבלאן, שהצליח להתחמק ממעצר ונמצא כנראה בלבנון. אם אכן יוגשו כתבי אישום לפני הבחירות, תהיה זו פגיעה קשה בחזבאללה, העשויה להשליך על תוצאות הבחירות.
סוגיה חמורה נוספת שמטרידה את חזבאללה היא פעילותו של בית הדין הבינלאומי לחקירת רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אלחרירי. בימים אלה עומד התובע הכללי להחליט אם לבקש את הסגרתם של ארבעה גנרלים, ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין של לבנון, שנעצרו ב- 2005 בחשד למעורבותם ברצח. גנרלים אלה קשורים להתנקשויות הרבות שאירעו בלבנון בשנים האחרונות נגד אישים אנטי-סוריים. ההחלטה אמורה להתפרסם השבוע והיא תתן אינדיקציה לגבי רצונו ויכולתו של בית הדין לפעול ללא משוא פנים, למצוא את האשמים ולהענישם. אם אכן יוחלט להסגיר את הארבעה, יתכן מאד שסוריה וחזבאללה ינסו לטרפד את המהלך תוך הפעלת אלימות.
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הוא מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
|המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה>
|המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה>
